חיים הברי 1920-1986

כשנולדתי בפברואר 1939, אחי ה"כמעט בכור" חיים היה בלונדון אליה הגיע במצוות אבי כדי ללמוד רפואה.

הימים היו טרום מלחמת העולם השנייה כך שאחי חיים הספיק לא רק לסיים את שנת הלימודים הראשונה אלא גם לטייל באנגלייה ולהכיר את לונדון טוב מספיק כדי לספר בשבחה שנים רבות לאחר מכן.

כאמור חיים הגיע ללונדון בקיץ 1938 לפני תחילת שנת הלימודים בבית ספר לרפואה אליו נרשם בארץ ישראל וזאת עקב היותו נתין בריטי. באמצע שנת הלימודים  השנייה ובעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה ותחילת ההפצצות הגרמניות על אנגליה באביב 1940, הוחזר חיים הביתה לתל-אביב ובקיץ 1941 שלח אבי את חיים לבירות ללמוד משפטים וליהפך לעו"ד אך באחת מחופשותיו פגש חיים את אידה למשפחה מיכאל.

האהבה נצחה ואת כל חופשותיו בילה חיים בחברתה של אידה. חברות שהביאה לנישואים מהירים ולהפסקת לימודי המשפטים.

בשנת 1942 התחיל חיים לעבוד במחלקת המזון של המנדט הבריטי (Food Control) וזאת עקב הידע הרב באנגלית אותו רכש באנגליה ומאז לא היה חסר אוכל בבית.

בשנת 1943 נולדה בתם הבכורה וכשחיים ואידה קראו לה "איילה" על שם אימו של אבי (סבתינו) אבי נהנה והעריך מאוד את המחווה שחיים ואידה עשו למענו.

לאחר סיום המלחמה ב 1945 סייע אבי לחיים להזמין ולייבא מכונית סטנדרד עם גג נפתח מאנגליה. במכונית זו חיים היה מסיע את אבי אמי ואותי לטייל ברחובות ת"א ואפילו עד רמת גן נסענו לבקר את אברהם ודייזי בביתם החדש.

בשנות ה – 40 בשכונת נווה צדק שם גרנו נראו רק 2 מכוניות, מכונית ה"סקודה" של הרופא השכונתי ד"ר רוזנברג ומכונית ה"סטנדרט" של חיים הברי.

כפי שציינתי את אחי חיים הכרתי מסיפורי אבי ואימי וכן מחיי הבוגרים.

חיים נולד ב 1920 שנה לאחר מותה של הבת הבכורה ציפורה מדלקת ריאות שמהר מאוד הפך לבכור האהוב והאהוד בעיקר על אביו וזאת עקב חכמתו וידיעותיו הרבות. בגיל 3 עמד חיים הקטן לאבד את חייו כאשר במשך כחודש התקשה בנשימה נחלש וחרחר הרופא שבדק לא מצא סיבה לכך אך התריע שלילד יש קשיי נשימה ופגם בריאותיו.

באחד הבקרים ובעקבות ויכוח עם אמנו שושנה החל חיים לבכות להשתעל ולהיחנק ואז הקיא החוצה גרעין של אבטיח שהנביט והוציא עלים ועם יציאתו מקנה הנשימה, חזרה נשימתו התקינה של חיים.

חיים גדל והפך לילד חכם שאהב ללמוד ולקרוא אהוב ונערץ על הוריו ובמיוחד על אביו.

מסביבו גדלו אחיו הצעירים אברהם וראובן.

זכורים לי סיפורים מאמי על חכמתו של חיים ויכולתו לגרום לאחרים להאמין בסיפוריו שבחלקם היו דמיוניים.

גם כאשר אימי הייתה מחלקת ממתקים לילדיה היא הייתה עדה איך חיים היה מצליח לסובב את אברהם ולגרום שהוא יוותר על הממתק על סמך הבטחה כלשהי.

לחיים היה כישרון להתחבב על הסובבים איתו והוא נהנה להפגין את הידע הרב, שאגר את רכות לשונו ואת טוב ליבו.

במשך השנים הפך למורה לאנגלית וחשבון אהוב ואהוד על תלמידיו. בכל, ערב שהייתי חוזר מאוחר מחברים או מהצגה הייתי מבחין בחיים היושב לבד בסלון שקוע בקריאה וכל משפחתו ישנה.

רמת הקשרים בינינו הייתה נמוכה וזאת עקב טווח הגילים של כמעט 20 שנים אך תמיד כשהייתי זקוק לתרגום לאנגלית הוא היה שם כדי לעזור… לצערי כאשר נפטר לא הייתי בארץ ולא ישבתי שבעה יחד עם המשפחה אך עד היום נצור הוא בלבי כאח הבכור "שידע הכול"

יהי זכרו ברוך!!!

נכתב וסופר ע"י עובד עברי(הברי) בפברואר 2011