פרק ג: נישואיי הוריי

      

כשנה לאחר עזיבתה של אשת אבי מריים, החליטו סבי עובד ואבי זכריה לעבור לפתח תקווה כדי להמשיך בעבודת הבנייה בשכונת "מחנה יהודה". הבנייה שם התעוררה עקב הגירה של משפחות תימניות מתל-אביב לשכונה… הגירה שעודד וועד השכונה שהיו בידיו אדמות אך לא מתיישבים.
באותה תקופה יו"ר אגודת מחנה יהודה והגזבר של השכונה …. היה הרב אהרון כוחלני ובנו זכריה כוחלני ולימים נוצרים קשרים בין סבי ואבי לרב כוחלני. קשרים אלו מולידים שידוך בין אבי הגרוש לבת הצעירה של אהרון שושנה כוחלני, אבי ושושנה אמי נישאים ב 1916 במחנה יהודה ולאחר כשנה נולדת בתם ציפורה,הם גרים שם עד תחילת– 1918  ובאדר מגורשים ע"י התורכים יחד עם עוד כ200 נפשות ליפו.הגירוש כלל את רוב קהילת התימנים משכונת מחנה יהודה ולכן גם דודי זכריה כוחלני אשתו רומיה,בנו מרדכי ואשת אביו (סבתי) סעדה גלו ליפו וכן סבי עובד (עוואד) ובתו אסתר. 
בסיום המלחמה דודי זכריה כוחלני ומשפחתו חוזרים למחנה יהודה וסבי עובד  ואבי קונים מגרש בנווה צדק ומתחילים לבנות את ביתם ברחוב שבזי 34 פינת רחוב נווה צדק. לאחר פטירת בתם ציפורה ממחלה , נולד להם בכורם חיים ובהמשך עוד 9 לידות שמהם נולדים וחיים סה"כ 5 אחים ושתי אחיות. חיים נולד ב- 1920 וצעיר הבנים ……אנוכי…. עובד בן זכריה..  ב – 1939.

אבי זכריה שעובד יחד עם אביו בכל עבודות הבנייה שואף ליהפך לקבלן עצמאי, לקנות מגרשים, או להיות הקבלן הראשי למי שיש לו מגרש וחפץ לבנות את ביתו.  סבי עובד שהתחיל להזקין פסק ממלאכת הבנייה ואבי הפך לעובד שכיר אצל קבלן בשם "מלצר". לאחר תקופה מסוימת בקש אבי מהקבלן ללמדו איך לחשב כמויות של לבנים לבניית קיר או כמות מרצפות לריצוף וכמות חול ומלט אך הקבלן דחה את אבי בלך.. ושוב.. ולא הסכים ללמדו כאשר בעצם זקוק היה אבי לדעת את לוח הכפל וקצת גיאומטריה של חישוב שטח ונפח. אי הסכמת הקבלן ללמדו נבע מרצונו שאבי ימשיך לעבוד אצלו כשכיר ולא יעזבו.

ישועתו של אבי הגיעה בסוף שנות ה-20 של המאה ה – 20 כאשר בנו הבכור חיים התחיל ללמדו איך לחשב שטח ונפח וכן את לוח הכפל וכאשר אבי השתלט והבין הפך הוא לקבלן עצמאי חרוץ ואמין על לקוחותיו. בשנות ה-30 פורח מסחרו של אבי והוא הופך לקבלן מוכר, הוא בונה בתים בתל אביב הקטנה וגם משמש כאחד הבנאים של גמנסייה הרצלייה. אבי חובר בשותפות לעוד 4 שותפים כולם חברים וקרובי משפחה, כשאחד מהם הוא טוב חבשוש דודו של גיסי שלום שלימים נשא לאשה את אחותי מזל. החמישה קונים אדמות לאורכו של "ואדי מוצררה" הוא נחל איילון של היום. האדמה היתה יקרה ומבוקשת מאוד עקב קרבתה לואדי שהיה מציף את גדותיו ומשם ניתן היה לקחת מים ולהשקות את החלקות שבעיקרון יועדו לבנייה אך תמיד יכלו לשמש כרזרבה לגידול ירקות לכלכלת המשפחה.  במקביל ועם הקמת רמת-גן כמושבה נקרא אבי יחד עם קבלנים נוספים מתל-אביב והוצע להם לקנות גושי אדמה כדי לחלקם לחלקים קטנים ולמוכרם בעתיד לבודדים.

אבי שנולד וגדל בהרים חשק בגבעת "השושנים" שכיום משתרעת משני צדיו של רחוב משה שרת. הוא רוכש בשותפות עם חברו "גמליאל אליהו  שמאי" והם מחלקים את הגוש שקנו למגרשים אותם הם מוכרים ולבסוף הם מחליטים שאת המגרש האחרון שהיה בראש הגבעה ברחוב (הקשת)  שרת 16 ישאירו לעצמם וכשיתבגרו ייבנו בתים לעצמם ולילדיהם ואכן לאחר מות אימי ב – 1953 שמאי ואבי מתחילים לבנות בשנת  1955 את הבית שבחזית עבורם ועבור ילדיהם. אך כבר ב – 1944 נבנה הבית הקטן לאחי אברהם ולגאולה בתו של אליהו שמאי. 
 

 

סגירת תפריט