רחל (1932-2006)
את כל אחי ביקרתי אך לאחותי רחל נסעתי… בתחילה ברכבת המטפסת לירושלים ומיד לאחר שעברנו את "בית צפפא" ישבתי בצד שמאל של הקרון כדי לראות את הבית של רחל ויעקב שהיה נטוע מס' מטרים מהמסילה בשכונת "מקור חיים".
הזכרונות שלי מרחל אחותי היו מלאי צעקות.. אבי היה צועק עליה והיא הייתה מחזירה לו בצעקות רמות יותר, כאשר רוב הזמן היו "ברוגז" ראובן אחי צעק וניסה להכות, אך היא החזירה מלחמה בנשיכות ושריטות.
רחל שנולדה לאחר אחותה מזל הייתה ההיפך הגמור ממנה, ילדה דעתנית סוררת ומורדת שיודעת מה היא רוצה וגם איך להשיג זאת כשהיא החליטה ללמוד תפירה לא עזרו הוראות אבי ולא התחינות של אימי… רצתה והגשימה!!!!
בגיל צעיר הכירה את יעקב למשפחת קסטל שביקר בביתנו גם לפני החתונה ולי רק נותר לראות את האהבה בהתגלמותה,אהבה שלמה של גוף ונפש שלא ראיתי במקומות אחרים.
בהמשך ולאחר חתונתם עברו לגור בעירו של יעקב "ירושלים" ואני הייתי נוהג לבקרם בכל הזדמנות לטייל בשכונת"מקור חיים" ו"טלבייה" ולבלות איתם בבתי הקפה של רחוב יפו.
בהמשך כשעברו למושב "נורדיה" נוהגים היינו לנסוע לבקרם בשבת בבוקר ואת ריח החמין המלא ב"קוקלות" היינו מריחים כבר בכניסה למושב. בחורף נהנינו מהאווירה החמה שיצר תנור העץ שיעקב בנה מדוד שמש ישן.
במשך שאר חודשי השנה זכינו להרגיש את האהבה וקבלת הפנים החמה שרחל הרעיפה עלינו כשהיא מפללת ומבקשת שרק נבוא לבקר,ואכן היה כיף גדול להגיע אליהם ולראות משפחה חמה וידידותית עוזרת זה לזה ומחוברת מאוד.
לי היא תמיד קראה "עודי" ואת אחיה אברהם אהבה אהבת נפש עוד מצעירותינו כאשר הוא בטוב ליבו תמך והגן עליה.
גם כיום לאחר מותה בנותיה שהשאירה אחריה ובמיוחד בתה שוש מזכירים לי אותה ביחס, בחיבה ובנדיבות אין קץ ואי אפשר שלא להזכיר את יעקב בעלה שתמך עזר ואהב אותה בכל מצב.
ביום מותה ישבתי ליד מיטתה ראיתי בגוויעתה ועשיתי את כל המאמצים שתקבל את המורפיום שהקל על ייסוריה וסייע לה לצאת מהעולם ברוגע ובשלווה.
ביום ה 30 למותה עלינו אל קברה ואני מצרף לסיפורי זה את מה שכתבתי והקראתי ליד קברה…
4 אוקטובר 2006
לרחל,
באנו לכאן היום להוביל את רחל אחותנו בדרכה האחרונה. ואני תוהה…. להוביל את רחל? להוביל?
זה ממש לא מתאים לאופייה כי רחל תמיד הובילה את כולם… דאגה, טיפלה, הכינה והתכוננה מראש כאשר כל דאגתה להווה ולעתיד הייתה ליעקב, לבנותיה ולשלומית.
בנערותה הכרתיה כחרוצה, דעתנית, עומדת על שלה, עקשנית אבל לא ווכחנית, יודעת לשמוע ולקבל רק את מה שנראה לה נכון.
רחל תמיד התעדכנה בכל החידושים ובכל המכשירים המתוחכמים שיכלו להקל על החיים ותמיד הייתה ראשונה לבקש ממני לקנותם עבורה, הכי חדשים והכי משוכללים ולא משנה המחיר.
את כל האחים ויתר המשפחה "הלכנו" לבקר אך לרחל ויעקב תמיד "נסענו"… בתחילה ל"ירושלים" ליד הרכבת ובהמשך ל"נורדיה" ותמיד ידענו מה מחכה לנו… הכנסת אורחים, חמימות, אהבה והרבה הרבה "קוקלות" מהחמין המיוחד שהכינה.
אך כמו תמיד לכל דבר טוב יש גם סוף והנה אנו עומדים בסוף של תקופת חיים צנועה, שקטה, אך מלאת אושר ואהבה.
בשם משפחות עברי, הברי וחבשוש, ברצוני להודות על ההקשבה ועל בואכם לחלוק לרחל את הכבוד האחרון.
יהיה זכרה ברוך!!!
סופר ונכתב ע"י עובד עברי (הברי) בפברואר 2011