ראובן הברי (1925-2008)

האירוע הראשון שלי עם ראובן היה אירוע טראומטי, זה קרה כשאני בגיל 14 שנים והוא אבא לבת קטנה.

ויכוח על נושא ניקיון ביני לבין רותי אשתו בבית ברחוב שבזי לאחר מות אימי הוביל לאיומים ואזהרות כשאני מתבצר בעמדתי, מפגין את בגרותי ולא מוכן להשמע לרותי. ראובן ניסה להכותני כפי שהיה נוהג לעשות לאחי אהרון, אך הוא היה בשוק טוטלי כשחמקתי ממנו בזריזות ולא עמדתי בשקט וקבלתי באהבה את מכותיו.

בבית אבי ואימי כשהתבגרנו ולפני שהתחתן, הוא התנהג כ"נסיך" הוא היה הגבוה והחזק משני אחיו הגדולים ומתחתיו שתי  בנות מזל ורחל ושני אחים צעירים בהפרש שנים ניכר אהרון ואנוכי.

עמדתו בתוך המשפחה והעובדה שעבד כפקיד בבנק עם הכנסה יחסית גבוהה הקנתה לו "מעמד על" אותו ניצל לקבלת כל השירותים להם היה זקוק!

מזל ורחל כבסו וגיהצו את חולצותיו, אהרון היה השליח לכל גחמותיו כשמדי פעם היה נענש במכה או בגערה. מזל הרכה נענתה באופן קבוע לדרישותיו אך רחל מרדה.. וכשניסה להענישה ולהכותה חטף ממנה בעיטות ושריטות.

מעניין שלאחר שהכיר את חברתו רותי כל התנהגותו השתנתה וזאת כנראה כדי להפגין את אישיותו החיובית בעיני אשתו העתידית.

עם סיום לימודיו בתיכון נקלט ראובן כפקיד בבנק " קופת מלווה וחסכון המזרח" ומאז הפך להיות שר האוצר במשפחתנו.

כל מי שהיה זקוק להלוואה פנה לראובן שעזר וסייע לכל לקוחות הבנק ולא רק למשפחתו.

בכל מקום שסיפרתי שאני אחיו של ראובן מיד הסתכלו עלי בהערצה, מספרים לי על העזרה שקבלו ועל מאור הפנים שזכו לקבל ממנו.

מסירותו האחריות והדייקנות שהפגין הביאו אותו מהר מאוד לתפקיד סגן מנהל הבנק כשבפועל הבנק התנהל לפי הנחיותיו שלו עד שנמכר לבנק לאומי.

לראובן הייתה חשובה השפה העברית ובכל הזדמנות היה מתקן אותנו ומדגיש את המילה הנכונה, כאשר ברוב המקרים זה היה נעשה לאחר שבחן לעומק את ידיעתנו בעברית תקנית.

בגיל מבוגר יותר כששנינו נשואים הפכנו לשכנים וחברים התקרבנו מספיק כדי שאוכל לעמוד על תכונותיו החיוביות. טוב ליבו ונכונותו לעזור, אי התערבותו בסכסוכים במשפחה, גמיש ופרגמאטי כשצריך אבא טוב לבנותיו זהרה וטליה.

אנחנו האחים למשפחת הברי שגרנו בשני הבניינים שברחוב שרת 16 ברמת גן היינו נוהגים להתכנס בביתו של ראובן ורותי לחגוג את החגים ביחד עם הילדים והנכדים, גם בעוד אבינו זכריה היה חי וגם לאחר מותו ותמיד זכינו לקבלת פנים יפה.

נוהגים היינו ללכת יחדיו באופן קבוע לבקר את קברות הורינו וקבר בתו איריס ז"ל בבית הקברות בקרית שאול.

ראובן המשיך לעבוד במשרה חלקית בבנק לאומי גם אחרי יציאתו לגמלאות בתחילה הוא היה הולך בבוקר לבנק  בתל אביב וחוזר ברגל לביתו ברמת גן וכשבגר יותר נהג ללכת ברגל בבוקר אך לחזור הביתה במכונית עם אחינו אהרן שעבד במגדל שלום לא רחוק מהבנק.הפסקת עבודתו נעשתה ביזמתו כאשר הרגיש שזכרונו בוגד בו  והוא לא מסוגל להבטיח יותר את מידת האחריות  שהיתה חלק חשוב באופיו …למעבידיו!

ראובן רצה וגם האמין שיוכל לחיות מעבר לגיל 86 הגיל בו אבינו זכריה נפטר, אך לצערי לא עמד במשימה והלך מאיתנו בגיל 82 שנים. יותר מכל אחי ואחיותיי.

יהי זכרו ברוך!!!

סופר ונכתב ע"י עובד עברי(הברי)בחודש פברואר 2011

סגירת תפריט